פירוש על שמואל א 25:40

הכרמלה כי תיכף אחר המשתה חלה ולא שב עוד אל מעון והיא נשארה אחרי מותו בכרמל:

(מ-מא) וספר שכאשר באו עבדיו לדרוש אותה היא השתחווה אפים ארצה, ואמרה דברים כנגד דוד כאלו היתה מדברת נגדו, להיות שם שלוחיו ושלוחו של אדם כמותו, והיא אמרה הנה אמתך לשפחה לרחוץ רגלי עבדי אדוני, ר"ל אינני ראויה להיות אשה לאדני המלך כי אם לשפחה לרחוץ רגלי עבדיו.